כמדי שנה, הסופרבול מזמן בחובו את הפרסומות הכי שוות, מצחיקות שיש. הודות ליוטיוב, זה גם קל מתמיד להתעדכן ולצפות. הנה חמש הפרסומות שהכי אהבתי, מדורגות מהמקום הראשון לחמישי.
במקום הראשון: קוקה קולה והסימפסונים למה? אמפטיה למותג דרך משבר כלכלי, רלוונטיות (למשבר עצמו), נאמנות כפולה לשני מותגים מבלי לשחוק אחד את השני. האימפקט הסופי של קוקה קולה מושג על ידי ההתקרבות הרגשית שהפרסומת מייצרת במהלכה. אין פספוס אלא חיבור עוצמות.
במקום השני: סניקרס. למה? מצחיק למדי, התעללות בזקנים זה בהחלט טוויסט מוזר בסטיות של אנשי הקריאייטיב. אבל התוצאה בהחלט שומרת על טעם טוב ומעבירה מסר ברור וחזק.
במקום השלישי: קאריר-בילדר. פרסומת יפה, מעבירה את הדקויות ונותנת פאנץ' חביב בסוף. עשויה היטב ושומרת גם על המוטיב בפרסומות של החברה. הקו הפנימי של קאריר-בילדר פונה בדרך כלל לאנשים שעובדים ומציע להם לחפש חלופה שיותר הולמת אותם.
במקום הרביעי: גוגל. סיפור אהבה פריזאי. למה אהבתי? מה יותר משעמם מלהציג חיפוש בגוגל? ועדיין מצאו שם דרך לעשות את זה תוך העברת רגשות והתחברות לסיפור של מילים בלבד. משהו שלכאורה מעביר דרך המדיום הלא נכון (טלוויזיה במקום פרינט נניח) את הסיפור. אבל האימפקט מעולה.
במקום החמישי: אודי -- המכונית הירוקה. למה? למרות שצופי היוטיוב לא אהבו כ"כ את התשדיר עד עכשיו (יכול להיות כי הוא קצת מעליב את המטרה שלשמה תוכנן), אני כן אהבתי את הקריצות, העקיצות והרוח הכללית.
